למרות מחאת בעלי המוניות, ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את התיקון לפקודת התעבורה שיאפשר לאובר לפעול בישראל אך יש עוד אתגרים רבים בדרך. בנתיים תוכלו להבין איך עובד המודל ואת פוטנציאל הרווח
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתאפשר לחברות תחבורה שיתופית מקוונת, ובראשן אובר (UBER), לפעול בישראל. המהלך צפוי לפתוח אפשרות חדשה ליצירת הכנסה נוספת עבור נהגים פרטיים, אך הוא מלווה בהתנגדות עזה מצד נהגי המוניות החוששים לפרנסתם. אישור קריאה ראשונה משמעותו אישור עקרוני בלבד במליאת הכנסת, ולאחריו יידרשו עוד דיוני ועדה ממושכים ואישור בקריאות שנייה ושלישית כדי שהמהלך ייכנס לתוקף. המשמעות היא שאובר אולי מתקרבת לישראל אך יש עוד אתגרים רבים ובירוקרטיה בדרך.

מה זה אובר?
המודל של אובר מבוסס על אפליקציה שמתווכת ישירות בין נוסעים הזקוקים לנסיעה לבין נהגים המציעים שירות הסעות ברכבם הפרטי. למעשה כל נהג העומד בקריטריונים הופך ל"נהג מונית" עם רכבו הפרטי ומשלם עמלה לחברת אובר המפעילה. על פי החוק המקודם, הפעילות תפוקח על ידי משרד התחבורה שינהל מרשם של החברות המפעילות, תוך מתן סמכות לשרת התחבורה להגביל פעילות באזורים מסוימים משיקולי ביטחון וסדר ציבורי.
זעם נהגי המוניות ו"מס אובר"
עבור ציבור הנוסעים מדובר בשרות זמין ונוח שאמור להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי הנסיעות בתחבורה הציבורית אך ככל הנראה, זול וקל זה לא יהיה. כניסת אובר עוררה זעם בקרב נהגי המוניות, שרבים מהם רכשו "מספר ירוק" (זכות ציבורית להפעלת מונית) בסכומים המגיעים לכ- 200 אלף שקלים וחוששים לקריסת הענף. כדי לאפשר את העברת החוק ולפצות את נהגי המוניות שיבחרו להחזיר את רישיונם, משרד התחבורה מקדם הקמת "קרן החזרים".
לפי המודל שמסתמן, הקרן לא תמומן מכספי המדינה אלא ישירות מכיסם של הנוסעים ו/או הנהגים. מס ייעודי בסך 5 שקלים שכבר צפוי להתווסף למחירה של כל נסיעה בשירות התחבורה השיתופית, ויועבר ישירות למימון הפיצויים לנהגי המוניות. חברי ועדת הכלכלה הדגישו במהלך הדיונים כי מבחינתם המשוואה ברורה: ללא מנגנון פיצוי סדור ומוסכם מול משרד האוצר "לא יהיה חוק".
מי יכול להיות נהג?
כדי למנוע פגיעה בבטיחות הנוסעים ולהסדיר את הרמה המקצועית, הצעת החוק מציבה מספר תנאי סף ברורים להרשמת נהגים לשירות: תושבי ישראל מגיל 21 ומעלה, בעלי ותק של 4 שנים לפחות בהחזקת רישיון נהיגה, ללא הרשעות או כתבי אישום שמהותם פוסלת אותם מלשמש כנהגי נוסעים, מחזיקים באישור רפואי בתוקף המעיד על כשירות לנהיגה, מחויבים לעבור השתלמות נהיגה מקצועית אחת לחמש שנים.
פוטנציאל ההשתכרות ומיסוי
הכנסות הנהגים נגזרות מכמות הנסיעות שיבצעו, אך למרות שההכנסה השעתית ברוטו יכולה להיראות אטרקטיבית, הרווח הנקי מצטמצם משמעותית עקב הוצאות עקיפות ועמלות לחברת אובר. מבחינת רשויות המס, נהג המספק שירותי הסעות דרך אפליקציה נחשב לבעל עסק לכל דבר. רשות המסים מתנגדת למתן פטורים ייעודיים לנהגי תחבורה שיתופית, ולכן כל נהג יידרש לפתוח תיק "עוסק פטור" או "עוסק מורשה" ולהפריש סכומים כחוק למס הכנסה ולביטוח לאומי מתוך רווחיו. בנוסף למיסוי, הנהגים נדרשים לשקלל עלויות כמו דלק או חשמל, בלאי מואץ של הרכב וביטוחים מקיפים. להפוך לנהג אובר במשרה מלאה עם הרכב הפרטי אינו מהלך משתלם בדרך כלל אך יכול לספק השלמת הכנסה בשעות הפנאי.
העלויות והעמלות בישראל אינן ידועות אך בבחינת שווקים אחרים ובהנחה שמחירי הנסיעות יהיו דומים לאלו שבמוניות, ניתן לומר שתוך שלוש שעות ניתן לבצע כ- 8 נסיעות עירוניות כולל זמני המתנה ונסיעה מלקוח ללקוח, עבורם יקבל הנהג תשלום של 530 ₪ ברוטו. לאחר הפחתת "מס אובר", עמלה של כ- 25% לאובר והוצאות רכב, לנהג ישארו כ- 200 ₪ לפני מס הכנסה וביטוח לאומי עבור משמרת מוצלחת של 3 שעות. בחישוב גס ניתן לשער כי נהג אובר בישראל יוכל להרוויח 50 עד 60 ₪ לשעה לפני מס הכנסה וביטוח לאומי אשר יכולים לנגוס נתח משמעותי נוסף בהתאם להכנסה הכוללת של הנהג. ואם תרצו לעבוד במשרה מלאה, קחו בחשבון שלא תהנו מתנאים סוציאליים כמו ימי מחלה וחופשה.




תפריט נגישות








תגובות
עדיין אין תגובות. השאירו את ההערה הראשונה.