אם אתם קוראים כתבה זו, אתם בטח זוכרים את פיג'ו GTi 205 עם 880 ק"ג יחד עם 130 כ"ס שהופקו ממנוע 1.9 ליטר והפכו אותה לאיקון מוטורי. עד היום נחשבת פיג'ו GTi 205 לאחת המכוניות המהנות ביותר שאי פעם יוצרו. מאידך, פיג'ו GTi 206 ופיג'ו GTi 207 החטיאו את המטרה למרות שענדו את אותן שלוש האותיות מעוררות התאבון, ולא הצליחו לספק את כמויות הכיף הטהור של הסבתא.

פיג'ו 208 GTi

שנת 2012 הביאה עימה שינוי גישה ועם השקתה של פיג'ו 208 GTi הצהירה היצרנית בראש חוצות על חזרתה של המכונית המיתולוגית והבטיחה כח, עיצוב משופר, חווית נהיגה טובה יותר, ובעיקר, הרבה יותר כיף. לקחנו את פיג'ו 208 GTi למבחן דרכים כדי לבדוק האם פיג'ו עמדה מאחורי ההבטחות או שמא מדובר בהצהרות קידום מכירות ריקות מתוכן.

רושם ראשוני - במידה הנכונה

מכוניות ספורטיביות נרכשות בעיקר באמצעות הלב, ועל כן הן צריכות להיראות נכון, הפרופורציות צריכות להיות טובות, הגלגלים אמורים להיות במידה המתאימה והיציבה צריכה לרמוז לכל מי שמביט בה על מה שמסתתר בפנים. למזלה של מחלקת העיצוב, פיג'ו 208 היא מכונית נאה מאוד, הגג הפחוס יוצר את המראה הדינאמי הנכון, הסבכה הגדולה נותנת קריצה ספורטיבית והפרופורציות פשוט מרגישות נכון.

פיג'ו 208 GTi

בפיג'ו החליטו לא ללכת רחוק ולאפר את פיג'ו 208 GTi בדיוק במידה הנכונה. הסבכה קיבלה פס אדום קטן ומנה קטנה של כרום שאמורה, עפ"י פיג'ו, להזכיר דגל שחמט. מוטיב המירוצים ממשיך גם לפנסים, שם אנו פוגשים בעוד תבליט בדמות הדגל המשובץ. בתי הגלגלים קיבלו תפיחות קטנות, תולדה של מפסקי הסרנים שהתרחבו מעט, והם מאכלסים כעת חישוקים בקוטר 17 אינץ' שחובקים בלמים מגודלים עם קאליפרים אדומים. מראות הצד נצבעו בכרום ומתחת לחלונות האחוריים נמצא סמל ה- GTi, מחווה למכונית האגדית. מאחור מסתכם השינוי בספוילר גדול יותר מאשר בגרסה העממית ופתח מפלט כפול.

עיצוב פנים ואיכות חומרים - מעודד

הכניסה לתא הנוסעים של פיג'ו 208 GTi נעשית בקלות יחסית הודות לשתי דלתות ארוכות מאוד שהתבררו ככאב ראש לא קטן במקומות חניה צפופים. למרות המראה הדומה יחסית לפיג'ו 208 הרגילה, ה- GTI מצליחה להרגיש שונה לחלוטין. דיפוני פלסטיק אדומים מפוזרים בתא הנוסעים, המושבים הספורטיביים ואורות ה- LED מסביב ללוח המחוונים מצליחים לשדר בדיוק את המסר הנכון. ההגה הקטנטן והשמנמן, קטן אפילו יותר מאפשר בגרסה העממית, עם העור המחורר שעוטף אותו, התפירה האדומה והפס האדום שבחלקו העליון, יחד עם ידית ההילוכים מאלומיניום מכניסים את הנהג למצב הרוח הנכון.

פיג'ו 208 GTi

איכות החומרים טובה ברובה, אך היא כנראה לא תזכה באף פרס בזמן הקרוב. כל אותם חלקי פלסטיק אדומים ומבריקים קשים וחלולים והישרדותם לאורך שנים בחום הישראלי מוטלת בספק. גם איכות ההרכבה איננה מהטובות שבנמצא ובמהלך המבחן שמענו לא פעם קרקושים עמומים מאיזורים שונים בחלקי הפלסטיקה השונים.

מושבים, מרווח, ושימושיות - מפתיעה לטובה

המושבים של פיג'ו 208 GTi טובים ואוחזים, אולי אפילו אוחזים מדי. התמיכה הצידית במושבים הקדמיים מצויינת הודות לדפנות עבות ומחוזקות, והם חובקים גם כאשר הנהג לא מתנהג בזהירות יתרה בפניות חדות או עקומות מהירות. החסרון הגדול של המושבים הוא הבסיס, שמספק תמיכה מעולה, אך איננו מספיק רחב גם לישבנים במידת מדיום. אל בסיס המושב ניתן אמנם להתרגל, אבל התגובה שקיבלנו ממנו היא "חבר'ה, אתם קצת שמנים מדי". אנחנו מאידך, טוענים ההיפך.

המרווח במושבים הקדמיים מצויין ושפע הכיוונים של זוג המושבים, יחד עם טווח כיוון רחב של מושב הנהג וההגה מאפשרים למצוא תנוחת נהיגה טובה מהר מאוד. הדבר היחיד שמונע מתנוחת הנהיגה להיות אופטימלית הוא מיקום ההגה שיכול להסתיר את לוח המחוונים או חלק לא קטן ממנו בתנוחות ישיבה מסויימות, תקלה לא קטנה במכונית ספורטיבית.

פיג'ו 208 GTi

המושב האחורי מפתיע כמעט בכל המישורים, הודות לפתח העצום שמשאירות הדלתות, הכניסה אליו נוחה יחסית לרכב בעל 3 דלתות. גם המרווח במושב האחורי הרבה פחות נורא ממה שציפינו ושני מבוגרים יוכלו לשבת בו בנוחות יחסית. ילדים פחות יהנו שם עקב החלונות הכהים והקטנים מאוד שהופכים את החוויה לקלסטרופובית מעט. על הנייר מדובר במכונית לחמישה נוסעים, אך נוסע שלישי במושב האחורי ירגיש בפיג'ו 208 GTi כמו בבדיחה לא מצחיקה ואנחנו ממליצים בחום לעודד אותו להימנע מלהצטרף, או לפחות להחתים אותו על טופס ויתור כלשהו.

תא המטען, בדומה לפיג'ו 208 הרגילה, מציג נפח של 285 ליטרים וגדל לכדי 1,152 ליטרים עם קיפול המושבים האחוריים. שפת ההטענה מעט גבוהה ומקשה על העמסת פריטים כבדים או גדולים במיוחד, אבל אנחנו מתארים לעצמנו שאף אחד לא רוכש גרסה זו על מנת להשלים הכנסה כמוביל דירות. מתחת לכיסוי תא המטען נמצא גלגל רזרבי בגודל מלא.

אבזור והנדסת אנוש - מה שצריך

רשימת האבזור של פיג'ו 208 GTi סבירה ולא יותר, מקבלים את כל מה שנהוג אך היא נטולת צעצועים מיוחדים או מערכות טכנולוגיות מתקדמות. רשימת האבזור כוללת מערכת מולטימדיה נשלטת מההגה עם מסך מגע, שקעי AUX ו- USB, קישוריות בלוטות', בקרת אקלים מפוצלת, חיישני אור וגשם, מראות צד מתקפלות חשמלית, פנסי יום מבוססי LED, פנסי ערפל קדמיים ואחוריים, חיישני חניה אחוריים, מראה פנימית מתכהה אוטומטית, תא כפפות מקורר ועוד.

אבזור הבטיחות כולל 6 כריות אוויר עם אפשרות לניתוק כרית האוויר של הנוסע, בקרת שיוט עם מגביל מהירות, מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים, מערכת EBD לחלוקת כח הבלימה בעצירת חירום, מערכת ASR לבקרת משיכה, ומערכת ESP המאפשרת ניתוק מלא.

פיג'ו 208 GTi

הנדסת האנוש היא צרפתית, בהעדר מילה אחרת. פקדי השליטה על גלגל ההגה מאפשרים שליטה על מחשב הדרך, בקרת השיוט והדיבורית, אך מורגש חסרונו של כפתור "חזור" שמאלץ הורדת יד מההגה לטובת יציאה מהתפריט בו נמצא מחשב הדרך. הכפתורים על הקונסולה המרכזית שולטים רק על בקרת האקלים והשליטה על שאר המערכות נעשית ממסך המגע.

יחידת הנעה - הדובדבן שבקצפת

את פיג'ו 208 GTi מניע אותו המנוע שנמצא גם באחותה הספורטיבית הגדולה, פיג'ו RCZ. מדובר במנוע בנזין ארבע צילינדרים מוגדש טורבו בנפח 1.6 ליטר המפיק 200 כ"ס ב- 5,800 סל"ד ומומנט מרבי של 28 קג"מ המגיעים ב- 1,700 סל"ד נמוכים. המנוע משודך לתיבת הילוכים ידנית בת שישה יחסי העברה. נתוני היצרן מספרים על מיאוץ מאפס למאה קמ"ש תוך 6.8 שניות וצריכת דלק משולבת העומדת על 16.9 ק"מ לליטר. במהלך המבחן השלימה פיג'ו 208 GTi את המיאוץ מאפס למאה קמ"ש תוך 7.3 שניות ו- 4.5 שניות קצרצרות ארך המיאוץ מ- 80 ל- 120 קמ"ש. בסיום המבחן עמדה צריכת הדלק על 11.9 ק"מ לליטר מרשימים מאוד בהתחשב בתנאי המבחן ובמהלך שיוט בכביש המהיר הראה מחשב הדרך 13 ק"מ לליטר.

השילוב בין המנוע לתיבת ההילוכים עובד מצויין. שני ההילוכים הראשונים קצרים מאוד ומאפשרים זינוק זריז מהמקום ושני ההילוכים האחרונים, בהם נעשה שימוש בשיוט, ארוכים מאוד ומשאירים את המנוע בסל"ד נמוך ותורמים לצריכת הדלק להישאר בתחום הסביר של הסקאלה.

פיג'ו 208 GTi

28 הקג"מ שמספק המנוע מרגישים כמו שפע בלתי נדלה של כח. מחט הסל"ד אפילו מרגישה מעט מיותרת היות והמנוע מספק הררים של כח בכל סל"ד ובכל רגע שרק תרצו, הרבה יותר ממספיק על מנת לשנע את 1,160 הקילוגרמים הצנומים של הסופר מיני הצרפתיה. במהלך המבחן החלטנו לבדוק את גמישות המנוע והחלטנו לנסות ולצלוח פניה קצרה שמיועדת להילוך שני, בהילוך רביעי. מיותר לציין כי פיג'ו 208 GTi צלחה את הפניה מבלי להניד עפעף.

פעולת תיבת ההילוכים חלקה ונעימה מאוד, דוושת המצמד קלה למדי אך היא נותנת מספיק מידע על מיקומה של נקודת ההצמדה ומאפשרת העברות הילוכים חלקות. תנועת ידית ההילוכים מעט ארוכה ממה שהיינו רוצים, אך היא חלקה וההילוכים נכנסים ללא כל קושי או פספוסים.

על הכביש - מה לא נעשה בשביל קצת כיף?

אפשר להגיד שהנסיעה בפיג'ו 208 GTi הצליחה להפתיע אותנו לטובה. בעקבות כל ההצהרות של היצרנית על חזרה למקורות ציפינו שהמכונית תתנהג בדומה לסבתא המיתולוגית ותהיה, קשיחה, מתרסקת ולא נוחה. למזלנו, אפילו על האספלט המצולק שמקיף את הסוכנות המרכזית הצליחה המכונית לספוג לא מעט מהשיבושים ולא לאבד את עשתונותיה אפילו פעם אחת. אי אפשר לקרוא לה באמת "נוחה", המתלים מרגישים ונשמעים מאוד עסוקים בתוואי אספלט לא פשוט, אך היא ללא ספק תהיה שמישה מאוד ביומיום.

הכביש המהיר הוא, בלשון המעטה, לא בדיוק סביבת המחייה הטבעית של מכונית סופר מיני, על אחת כמה וכמה מכונית סופר מיני מונמכת ומוקשחת שרק רוצה לתקוף פניות ולקשקש בזנב. כבישים גליים מצליחים לגרום לנו להוריד את הרגל מהגז מאחר והם גורמים למכונית לנוע באי נוחות מעלה מטה על המתלים ולעשות שמות בתחושת הבטחון בנסיעה מהירה. כצפוי ממכונית בקטגוריה, ברגע שמד המהירות חוצה את גבול המהירות התלת ספרתי, מתחילים לחדור לתא הנוסעים רעשי רוח וצמיגים שעלולים לעייף אתכם בנסיעות ארוכות. דווקא המנוע, שאמור לעודד נסיעה מהירה ולעקצץ את בלוטות החשק עם צלילים מגרים, הרגיש שקט מדי בזמן שיוט.

פיג'ו 208 GTi

אז הופתענו לטובה בעיר, יצאנו ממנה וסבלנו קצת בכביש המהיר, עכשיו הגיע הזמן לשכוח הכל, לשים בצד את הדיבורים על שימושיות, תאי אחסון ושאר קשקושים "של גדולים" ולהתחיל לשחק. לפנינו נפרסים מספר קילומטרים של כביש מפותל שזה עתה החליף את המלתחה לאחת שחורה וסלולה היטב, ומול העיניים נמצא הפס האדום בחלקו העליון של ההגה הפצפון שנופל לידיים בטבעיות מדהימה (הוא אמנם מסתיר את לוח המחוונים, אבל אי אפשר שלא לאהוב אותו).

הילוך ראשון, גז, וכבר בפניה הראשונה פיג'ו 208 GTi מרגישה כאילו היא מתהדקת סביב הנהג. למרות אורך של 3,962 מ"מ מפגוש לפגוש היא עדיין אחת הקטנות בקטגוריה ומצליחה להרגיש ממש כמו מכונית צעצוע, ולא במובן הרע של המילה. השלדה הקשיחה, ההגה שמצליח להעביר כמויות מפתיעות של מידע למרות היותו חשמלי, והגלגלים הקדמיים שאוחזים ויורים את החרטום לתוך פניה אחר פניה, מצליחים מצד אחד להשרות אין סוף בטחון ומצד שני עלולים לגרום לכם לבצע דברים לא מומלצים.

מהר מאוד אנחנו מוצאים את עצמנו מנתקים בקרות ונותנים לאדם ולמכונה לרקוד יחד בלי יותר מדי אלקטרוניקה שמשגיחה מהצד. למרות ההעדפה הברורה של מכוניות הנעה קדמית לתת היגוי, מרגישה פיג'ו 208 GTi מאוד נטראלית, אפילו על מגבלות האחיזה, ואפשר אפילו לנווט אותה מעט בעזרת הרפיה מבוקרת של דוושת התאוצה ולחיצה עליה בזמו הנכון. עם הפרובוקציה הנכונה, הקטנה והחמה של פיג'ו תשמח אפילו להוציא את הזנב מעט החוצה, ואת הנהג המוכשר יותר אפילו תתגמל בהחלקה קצרה, שאמנם לא תימשך יותר משניה או שתיים בגלל מגבלות ההנעה הקדמית, אבל תוכלו לספר לכולם על החוויה

סיכום - חתלתולת קרב

פיג'ו 208 GTi היא מכונית מצויינת ומהר מאד הפכה לאחת החביבות עלינו. היא תיקח אתכם לטיול של סוף השבוע, ותספק לכם את כל הריגושים שתרצו בדרך לשם, ובמהלך השבוע תוכלו לנסוע איתה לעבודה ולא תצטרכו לחזור עם עמוד השדרה שלכם בשקית.

למרות המרווח הנדיב יחסית לשני אנשים בספסל האחורי, היא לא בדיוק המכונית האידיאלית למשפחה חובבת האקסטרים. אם תמהיל הנהיגה השבועי שלכם כולל אחוז גבוה של כבישים בינעירוניים, אולי כדאי לכם לחשוב בכיוון אחר. אין ספק שלא מדובר כאן במכונת הנהיגה הקיצונית והמושחזת ביותר שכסף יכול לקנות, אבל היא ללא ספק אחת המאוזנות, המתגמלות והמהנות ביותר שקצת יותר מ- 160 אלף ₪ יכולים להציב בחנייה שלכם.