סוזוקי ג'ימני, רכב השטח הקטן של סוזוקי, מוכר בנופי הארץ מזה כ- 14 שנה. בשנת 2001 נחת הג'ימני בישראל לאחר שהחליף את הסמוראי. מאז הוצג הג'ימני הוא כבש את ליבם של אלו המחפשים רכב עם יכולות שטח טובות ותג מחיר נוח. בשנת 2010 הופסק שיווק הג'ימני בישראל בעקבות תקנה שקבעה כי רכבים ללא מערכת בקרת יציבות לא יוכלו לקבל תקינה. בראשית השנה חזר אלינו הג'ימני לאחר שקיבל מערכת בקרת יציבות. אז מה השתנה? לא הרבה, לטוב ולרע.

סוזוקי ג'ימני

עיצוב חיצוני

העיצוב החיצוני של הג'ימני לא השתנה כמעט במאום מאז הוצג. בשנת המודל 2015 קיבל הרכב עדכון קל בחזית ועל מכסה המנוע שולב כונס אוויר שכל מטרתו היא עיצובית שכן הרכב מונע במנוע בנזין אטמוספרי. פנסי החזית נותרו בצורת המלבנית המקורית ובפגוש הקדמי שולבו פנסי ערפל קדמיים. גרסת המבחן שהגיעה עם תיבת הילוכים אוט' ברמת גימור GLX צוידה בצמיגים במידה 205/70R15 עם חישוקי ברזל, הג'ימני קיבל פסי גגון בצבע כסף ועיטור אלומיניום במגיני הצד שבדלתות ואלו מעניקים לרכב מראה מעודכן במעט אם כי ניתן לומר שהמראה הכללי של הג'ימני במבט צד לא השתנה הרבה מאז הוצג. חלקו האחורי של הרכב נותר אף הוא ללא כל שינוי מהותי. הגלגל הרזרבי תלוי על הדלת האחורית ובגרסת ה-GLX, מכוסה מרכז הגלגל הרזרבי במכסה פלסטי בצבע הרכב. אבזור הפנים כולל מעתה עיגוני איזופיקס במושב האחורי לעיגון מושב תינוק.

סוזוקי ג'ימני

עיצוב פנימי

העיצוב הפנימי, כמו העיצוב החיצוני, נותר אף הוא ללא שינוי משמעותי. העיצוב של לוח המחוונים נראה מיושן, הפלסטיקה בה נעשה שימוש היא מהסוג הקשיח והפשוט שנדיר כיום לפגוש ברכבים חדשים. המושבים העטויים בעור סינטטי קל לניקוי, נוחים אולם אינם זוכים לתמיכות צד וחסרונם מורגש. הפקדים בהם נעשה שימוש הינם מיושנים ומזכירים את גילו ומוצאו של הג'ימני. כך לדוגמה הבחירה בין סירקולציה פנימית וחיצונית נעשית על ידי מנוף הזזה משמאל לימין וההיפך. למיטב זכרוני הפעם האחרונה בה נתקלתי במנוף מסוג זה היתה ברכבים משנות ה- 90. אם כבר הזכרנו את עניין הסירקולציה הפנימית והחיצונית, נציין כי הרחנו בנסיעת המבחן ריח חזק של פליטת רכבים שעמדו יחד איתנו בפקק גם כשהפקד עמד על סירקולציה פנימית. מלבד מקרה זה לאורך מאות הקילומטרים שנסענו במהלך נסיעת המבחן לא נתקלנו בתופעה דומה. הג'ימני מיועד לארבעה נוסעים בלבד. המושב האחורי בג'ימני המתפצל לשניים, צפוף ומוגבל מאוד. צמד מבוגרים יתקשו למצוא תנוחת ישיבה נוחה ובאופן כללי לא מומלץ לבצע נסיעות ארוכות בהרכב של יותר משני מבוגרים מלפנים וצמד זאטוטים מאחור.

אבזור

סעיף האבזור אינו החלק החזק של הג'ימני, הרכב מגיע עם אבזור דל למדי שמחזיר אותנו הרבה שנים לאחור. כך לדוגמה תגלו שבסוכך השמש הרחב של הנוסע מלפנים כלל אין מראה ובוודאי שלא תאורה, והוא עטוי פלסטיק זול למראה ולמגע. הג'ימני מגיע עם מזגן מכני עם פקדים מיושנים, ברכב מותקנים בהתקנה מקומית מערכת מולטימדיה וזוג טויטרים. מערכת המולטימדיה כוללת קישוריות בלוטות' לשמע ממכשירים סלולרים וכן להזרמת מוזיקה. איכות השמע של הרדיו היתה בינונית ומטה והדבר אולי קשור לאנטנת הקליטה שהיא מסוג הישן שעולה ויורד ידנית. מאכזב לגלות כי ברכב מותקנת מנורת תאורה פנימית אחת בודדה בצמוד למראה הפנימית והתאורה הפנימית אינה מספקת. בהקשר זה ראוי גם לציין כי בתא המטען אין תאורה. האבזור שכן תמצאו בג'ימני כולל בין היתר מראה פנימית עם מצב יום ולילה, מראות צד חשמליות, חלונות חשמל עם סגירה ופתיחה בלחיצה בחלון הנהג, ופנסי ערפל קדמיים. נפח תא הכפפות בינוני למדי ואפשר רק לחלום על תאורה או פתח מיזוג אוויר. מספר תאי האחסון ברכב מצומצם ופתח תאי האחסון בדלתות צר מאוד ומוגבל.

סוזוקי ג'ימני

כאמור, בגרסה האוטומטית בה נהגנו, מגיעים מושבי הרכב כשהם עטויים עור סינטטי ו- PVC. העור הסינטטי נראה ומרגיש ברמה גבוהה וקשה בתחילה להבחין שאין מדובר בעור אמיתי. ניקוי המושבים קל ופשוט אולם הם אינם נעימים במיוחד למגע ובימים חמים סביר להניח שתרגישו כי חלקים חשופים בגופכם נדבקים למושב ולא במובן החיובי של המילה.

אבזור הבטיחות דל אף הוא ודי אם נציין כי הרכב מצוייד בשתי כריות אוויר בלבד. ניתן למצוא ברכב מספר מערכות בטיחותיות חשובות כגון מחוון וזמזם לחגורת בטיחות נהג, מערכת לניטור לחץ אוויר בצמיגים, סייען בלימה וכמובן מערכת בקרת יציבות שאיפשרה את חידוש הייבוא.

בחנייה

כשנכנסים לג'ימני ומתגברים על תחושת הדה-שבו כאילו חזרנו אחורה בכמה שנים, מגלים שאיכות ההרכבה בג'ימני טובה וסביר להניח שהרכב יחזיק במשך שנים ארוכות, יעידו על כך דגמים מוקדמים של הג'ימני שעדיין נעים על כבישי ארצנו אף שעברו חיים לא קלים על ידי בעליהם. הכניסה למושב הנהג נוחה ובגובה המתאים אולם מאכזב מאוד לגלות כי אין אפשרות לכוונון גובה מושב הנהג ואין אפשרות לכוונון גובה ועומק גלגל ההגה קטן הקוטר העטוי עור ונעים למגע. על אף העדר אפשרויות הכוונון מתקבלת בסה"כ תנוחת ישיבה נוחה המאפשרת לשלוט בנוחות על מערכות הרכב הכוללות פקדים גדולים ונוחים לתפעול הנמצאים במיקום נכון וכמו כן ליהנות משדה ראיה טוב לפנים ולצדדים בזכות סף חלונות נמוך. שדה הראיה לאחור מוגבל מעט בעיקר בגלל הגלגל הרזרבי התלוי על הדלת האחורית. נפח תא המטען מצומצם מאוד ועומד על 113 ליטר מינימליים ו-324 ליטר כאשר המושבים האחורים מקופלים. מפתח תא המטען מעולה בזכות דלת אחורית שנפתחת לצד.

סוזוקי ג'ימני

יוצאים לדרך

הג'ימני מצויד במנוע בנזין בנפח 1,328 סמ"ק. מנוע זה מפיק 85 כ"ס ב- 6,000 סל"ד גבוהים. המומנט עומד על 11.2 קג"מ ב-4,100 סל"ד. תיבת העברת הכח הינה תיבה אוטומטית עם ארבעה יחסי העברה בלבד והילוך כח. הנתונים היבשים אינם יוצרים ציפיות ואכן על הכביש יחידת ההנעה מתקשה לספק את הסחורה. נתוני היצרן עומדים על 17.2 שניות במיאוץ מאפס למאה קמ"ש בדרך למהירות מירבית של 135 קמ"ש. תצרוכת הדלק הממוצעת בנסיעת המבחן שכללה נסיעה בינעורנית ונסיעת שטח עמדה על 11.5 ק"מ לליטר.

נסיעה על הכביש בג'ימני היא חוויה מעוררת רגשות מעורבים, מצד אחד תנוחת הישיבה הגבוה משרה בטחון מנגד יש את נוחות הנסיעה, הרעשים והיעדר הכח שמעיבים מאוד על חוויית הנסיעה. המבנה הקובייתי של הג'ימני גורם להתנגדות גבוהה לרוח ורעשי הרוח חודרים לרכב. גם רעשי המנוע נוכחיים, בין היתר בשל היעדר בידוד על גבי מכסה המנוע. תמרון עירוני בג'ימני נוח בזכות הממדים הקטנים של הרכב אולם הגה קשה וכבד במהירויות נמוכות מצריך הרבה כח בביצוע חניות. בנסיעה בכביש המהיר מורגש כי יציבות הרכב נפגעת בשל מרכז כובד גבוה ומבנה צר וגבוה והאחיזה של הרכב אינה גבוהה בין היתר בשל צמיגים עם חתך גבוה במידות 205/70R15.

סוזוקי ג'ימני

סיימנו עם נסיעת הכביש ועברנו אל מגרש המשחקים האהוב של הג'ימני, השטח. שלדת הסולם של הג'ימני עם הסרנים החיים והקפיצים הספירליים מסמנים את הייעוד של הרכב. אם אתם מוכנים לשלם את מחיר הנוחות, הרעשים והאיטיות של הרכב תקבלו בונוס גדול בשטח. הג'ימני מרגיש בשטח כמו צבי קל שמנטר בקלילות הראויה להערצה. מסלול השטח שלנו התחיל ביציאה מאזור התעשייה מישור אדומים וכלל תצפית על מנזר מר סבא וטיפוס לג'בל מונטאר המוכר לרובנו כהר שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים. הג'ימני עבר את המסלול ללא בעיה והרגיש בנוח בחברת רכבי השטח המגודלים שפגשנו בדרך. הנסיעה בשטח היתה קלילה בין היתר בזכות הילוך הכח בו מצויד הג'ימני. נוחות הנסיעה בשטח אינה מהגבוהות בה נתקלנו ושיבושי הדרך חדרו בעוצמה לתא הנוסעים ולגב המזדקן שלנו. אם נניח לרגע את כאבי הגב וחוסר הנוחות הרי שהג'ימני סיפק חווית שטח שרק רכבים יקרים בהרבה היו יכולים לספק וזה יתרונו הגדול.

סיכום

מתחילת השנה מסרה מכשירי תנועה יבואנית סוזוקי לישראל למעלה מ- 200 רכבי ג'ימני. נתון מכובד לכל הדעות כאשר מדובר ברכב נישתי שאינו מתאים לשימוש משפחתי ומחירו עומד על החל מ- 120,000 ש"ח לגרסה האוטומטית. עם זאת יש לזכור כי מדובר בחודשי המכירה הראשונים של הרכב לאחר מספר שנים בהן הרכב לא שווק. יש להניח כי הרוכשים שחיכו לרכב בתקופה האמורה כבר הניחו ידם על ג'ימני חדש וכי קצב המסירות ייחלש בהמשך. אם נבחן את סוגי הלקוחות של רכבים חדשים נגלה כי הם מתחלקים למספר קבוצות מרכזיות: כאלו המחפשים רכב חסכוני וזול, כאלו המחפשים רכב משפחתי, כאלו המחפשים רכב פנאי שטח שיחליף את הרכב המשפחתי, כאלו המחפשים את הפינוק והמרחב שמעניקים רכבים משפחתיים גדולים וכאלו הזקוקים לרכב מוביל נוסעים (מיקרו וואנים עד מיניוואנים). כשבוחנים להיכן משתייך הג'ימני מתגלה שהוא אינו משתייך לאף אחת מהקטגוריות שכן הוא אינו חסכוני במיוחד, מרחב הפנים של הרכב מצומצם, ניתן להוביל ברכב רק 4 נוסעים והוא אינו יכול להוות חלופה לרכבי הפנאי שטח הבינוניים. מבחינת הממדים הוא כן היה יכול להיכנס לקטגוריה צומחת של רכבי פנאי שטח קטנים אולם הג'ימני לא יכול להציע את איכות הנסיעה בכביש של הרכבים בקטגוריה. למען האמת היתרון היחיד שיש לג'ימני מול רכבים האחרים בקטגוריה היא יכולת השטח שיש לו וזה לא מעט עבור אלו המחפשים רכב עם יכולות שטח בעלות נמוכה.